סיום , סיכום ופרידה מהקבוצה שלי בחדרה

כיצד נפרדים מאנשים בקבוצה לאחר קרוב ל-15 שנים ולמעלה מ-320 פגישות?

לכולנו פרידות והן תהליך לא קל, מורכב ובעיקר מרגש ואף כואב.
כל אחד ואחד מאיתנו מתמודד עם הפרידות שלו בדרכים שונות ולכן נפרד באופנים שונים.
בדרך כלל, תמיד הפרידה קשורה ותלויה בסוג ועומק הקשר אשר נוצר במשך הזמן ועד לרגע הזה.
הפעם אתייחס אל עצמי ואל הפרידה שלי מהחברים והחברות היקרים לי, וזאת משום שהקבוצה תמשיך להתקיים בלעדיי, וזה הכי חשוב לי!
אני אוהבת אתכם מאוד ומרגישה אל כל אחד ואחת חיבה עמוקה וקשר שאותו ניסיתי ליצור כל השנים הללו.
הרגשתי איתכם אינטימיות כנה ורבה, אשר הביאה לפתיחות ואף לתחושה של בטחון ב- 'יחד' היקר והחשוב הזה.
הצלחתם להקשיב בלב רחב וגדול לכאבו של האחר. ידעתם לחבק, 'תרתי' משמע ולהתחבק באומץ ברגעים רגישים ומרגשים.
היכולת שלכם לקבל האחד את השנייה (ולהפך), באמת, נבנתה במשך השנים ויכולת זו אפשרה לחברים לבחור את המקום המתאים להם בקבוצה: ידעתם להיות עוזרים ונעזרים וזה כוח אדיר והוא שלכם.
חשוב היה לי להיות איתכם 'בגובה העיניים'. השתדלתי ללוות אתכם ולתת לכם את האמונה והידיעה, שלא אני יוצרת את היחד האמיץ הזה וכי את התכונות המייחדות את הקבוצה= אתם יצרתם!
רציתי להיות מכוונת, מנווטת ופחות מנחה, כפי שמקובל לכנות את התפקיד הזה.
אתם הבאתם את התכנים המגוונים והרבים למפגש, ואני ניסיתי לתת לנושאים השונים, היבט רחב ועמוק, כזה שיכול לשתף את שאר החברים בקבוצה.
לעיתים הייתי ישירה ואולי אף פולשנית, אך אתם ידעתם לבחור באופן בו אתם רוצים להיות משתפים את השאר וחשופים.
הזכות הגדולה שלי הייתה לראות אתכם, החולים ובני המשפחה שלכם.
מתמודדים עם הקשיים, עולים מה'תהום' אל תל ואחר-כך אל הגבעה ואף אל גובה ההר. ויודעים שהמסלול הפעם עבר בהצלחה, אך לא נותנים לעצמכם להתייאש ויודעים ליהנות שם על ההר כשאתם נאחזים בו, מחייכים וגאים, בצדק, בעצמכם!
אתם הגיבורים שלי! לכן תמיד אמרתי שנטעתם בי אמונה רבה, אופטימיות וכוח להתחיל כל פגישה מהמקום הכי נמוך ולדעת שייתכן שנסיים את הפגישה עם כוחות להמשיך את החיים, כל אחד עם עצמו ועם משפחתו.
תמשיכו להיות נפלאים כאלה, אוהבים ונאהבים ותדעו שבשבילי תישארו דוגמא בחיי הפרטיים והמקצועיים.
אוהבת אתכם מאוד מאוד וכבר מתגעגעת.

קבוצת התמיכה ירושלים
החוג הירושלמי לטרשת נפוצה

הקבוצה הירושלמית לטרשת הינה קבוצה ותיקה הפועלת מזה כעשרים ושש שנים.

במשך השנים פרשו חברים, הצטרפו חדשים, עזבו מנחים והגיעו חדשים ואילו המנחה הנוכחי, ד"ר אברהם לוי, צועד איתנו בקביעות זו השנה ה-10 ומסייע לשמירת יציבות הקבוצה והתפתחותה.
קבוצתנו מתארחת מזה 7 שנים באהבה ובחום ע"י הנהלת מלון ענבל בירושלים בקביעות של פעם ב-3 שבועות.
הממונות על האירוח מטעם מלון ענבל עושות כל שביכולתן כדי להנעים לנו את השהייה במקום. אנו נהנים מאולם מרווח, שולחן ערוך בטוב-טעם ומותאם לרווחת חברינו הנעזרים בכיסאות גלגלים, הליכונים וכד'. הכיבוד יפה ומאיר עיניים, כולל שתייה חמה וקרה, עוגות ועוגיות למיניהן, פירות העונה ומלצר אדיב הצמוד אלינו ונענה לכל בקשה של החברים.
כל זאת הושג לאחר מאמצים רבים שהושקעו על-ידי אברהם, מנחה הקבוצה ואנוכי וזה המקום להודות להנהלת המלון ועובדיו על שיתוף הפעולה ועל ההתחשבות הרבה לה אנו זוכים.

המפגש בדרך-כלל נפתח בהודעות טריות לחברים, כגון:

1. חבר חולה ואינו מסוגל להגיע למפגש.
2. חבר מאושפז בבי"ח ורצוי לבקרו.
3. פרטים על מכשיר חדש האמור לשפר איכות חיים.
4. פרטים על הפגנת נכים בירושלים ומשמעותה לחברים ועוד ועוד.

רשמה:
מרגלית לב
רכזת הקבוצה הירושלמית
מזה 26 שנים

קבוצת תמיכה- חיפה בוגרים וחיפה ותיקים

שלום לכולם,

הנה עברה חלפה לה עוד שנה, כאשר תקראו את מלותיי המועטות כבר יעמוד הסתיו בפתח, עמודי החצב יפארו את מדרונות גבעות נופינו ואנחנו נתכונן לראש השנה ויום כיפור ולמעט חשבון נפש.

בשתי הקבוצות אשר אני מנחה מזה כ 8 שנים, תתחדש הפעילות דווקא לעת סיום השנה, דהיינו בחודש ספטמבר, שהרי באוגוסט נפשנו.

אכן כמו גם בשנה שעברה, אולי כל שנה לקראת הקיץ, עסקנו גם בכיצד לנוח, איך לנפוש מבלי שהדבר יסתיים בתחושת עומס ואולי אפילו התחלת התקף?
האם חייבים לנסוע לחו''ל ולהגיע כבר תשושים לשם?? ואם נוסעים אז איך מתארגנים? כמה קל או קשה לשבת על כיסא גלגלים ולו רק לצורך ההגעה למטוס?
או אולי לצאת בארץ לנופש? אילת? חם מידי? נסיעה קשה מידי? ואולי הרבה צחוק ובילוי ייטיבו עם הכל?
בכלל עסקה הקבוצה הגדולה יותר ,בשושנת הכרמל בתופעות אשר התקדמות המחלה מביאה אתה. כמה ניתן לשייך חלק מהתופעות למחלה עצמה וכמה לרגשות המתעוררים סביב תחושת ההגבלה הפיזית.
הרבה שוחחנו על תרופות, על האמונה האישית של כל אחד בתרופות המוצעות, על התקווה או העדרה לגבי תרופות חדשות, האם ישנו מספיק מחקר, או שמא יש תחושה של עמידה במקום בתחום.
האם, כיצד וכמה ניתן להיעזר ברפואה משולבת כמו דיקור, שיטת פאולה, תזונה, פלדנקרייז פרטני, טיפולים אלקטרו מגנטיים וכו'.
הקבוצה הקטנה יותר בקריות (קבוצת הוותיקים), כאן הגברים הם החולים בטרשת, היא קבוצה מבוגרת יותר ומגבלות חבריה מתקדמות יותר, כאן עסקנו בעיקר באופן בו ניתן להשתמש ולהנות מהחיים ומהמשאבים אשר קיימים כדי לחוות את ההווה כחיובי ומספק. למשל הצטרפות לפעילות קהילתית בנושא נגישות, מועדון חברתי ועזרה בבנייתו, כתיבה, ציור, לימוד, משפחה וכו'.

לסיכום ,השנה הייתה עמוסה בהתמודדויות לא קלות במקביל בחייהם הפרטיים של חברי הקבוצות, אך ניכר היה הדבר גם בתהליכים אשר הקבוצות עברו.
ניתן לאמר שיכולת ההקשבה ההדדית הולכת ומתפתחת, יש הרבה אכפתיות ואמפטיה בין החברים וגם עם לא יכולים להגיע עקב מצבים בריאותיים,
נשמר קשר עם החברים אשר נבצר מהם להגיע פיזית וכן נמשכת התמיכה וההתמודדות.

שנה טובה, שקטה ומלאה בעשייה לכולנו.

ענת פישר,פסיכולוגית
מנחת קבוצות חיפה בוגרים
קבוצת חיפה ותיקים

קבוצת תמיכה רחובות- מילים של סיכום ופרידה של המנחה אילה אליהו

בימים אילו סיימתי להנחות את קבוצת התמיכה ברחובות לאחר שנתיים של עבודה משותפת. שנתיים מדהימות בהן זכיתי להכיר אנשים מופלאים. אני באמת חושבת שזו זכות להיות מנחה של קבוצה שכזו, אנשים חמים, אוהבים ואופטימים שמהווים אחד לשני את התמיכה והמשענת לה הם זקוקים בהתמודדות היום יומית. הקבוצה מגובשת , יודעת לעבוד וזה היה תענוג צרוף לבוא ולהנחות את הקבוצה. זכיתי לשיתוף פעולה , לסקרנות ונכונות להתנסות בכל כלי וסגנון הנחייה שהבאתי.
התנסינו בעבודה בעזרת קלפים טיפוליים, בעבודה עם תמונות בגישת הפוטו תראפיה, העמקנו בשיחות על החיים, המשפחה, על הכוחות שיש בנו.
איתרנו את דרכי ההתמודדות במצבי משבר על פי מודל החוסן, התרגשנו עד דמעות בלווי חברים בהתמודדותם עם אובדן ומוות, ומאידך עם לידת נכדים וחתונת ילדים, וכך בבכי ובצחוק, בשמחה ובצער, בעת חולשה ובעת חוזקה, תמיד הקבוצה ישנה .
פגישת הפרידה שהתקיימה בסוף יוני האחרון הייתה מרגשת מאוד, וברצוני לצטט מספר שורות מהמכתב האישי שכתבתי לחברי הקבוצה ובו אני מביעה את תפיסת עולמי המקצועית , את אמונתי בקבוצה והוקרתי הרבה לחבריה:

אנשים יקרים,
אני מאמינה באמונה שלמה בכם כבני אדם שלמים וייחודיים,
עם יכולות גבוהות ותבונה להתמודד עם כל מה שיקרה בדרככם,
אני מאמינה בכוח המופלא של הקבוצה לחזק ולתמוך ולהיות באמת כמשפחה ,
אני מאמינה בעיבוד פרידה ובהתנסות בתהליכי פרידה כחוויה מקדמת, חיובית ומחזקת ,
כי לא משנה מה יהיה, ומי יהיה המנחה הבא-
לקבוצה הזו יש חיים, יש לה זכות קיום בזכות חבריה.
כל מנחה מביא את הצבע שלו לקבוצה, את הייחודיות שלו,
כל מנחה יכול לתרום מתפיסת עולמו, מהידע שלו וממיומנותו כאיש מקצוע,
אני רואה בעזיבתי היזומה לאחר שנתיים של פעילות פורייה ועשייה ברוכה,
כהזדמנות להרחיב ולהעשיר את עצמכם בהתנסות נוספת עם מנחה חדש ואחר ,
בתקווה ואמונה להמשך צמיחה אישית ויציבות קבוצתית.

ממני, בהערכה רבה
אילה אליהו

קבוצת תמיכה רחובות

אנו שמחים לברך את הגב' טלי ארד, המנחה החדשה של קב' רחובות.

גב' ארד, מנחת קבוצות, מאמנת, מדריכה אישית ומגשרת משפחתית.
תחומי ההנחיה והאימון שלה הנם: הורות, העצמה אישית ועשיית שינוי בחיים. כמאמנת אישית, היא מתמחה בתחומי הזוגיות וההורות, ובהתמודדות עם משברים במשפחה.

מטרת עבודתה הינה להרחיב את הטווח שבחיי אנשים.
היא מאמנת אנשים להתמקד בדברים שיש להם בחייהם, בהצלחות שלהם, ובדברים הטובים שקורים להם, ובדברים שביכולתם ליצור בחייהם.

כאשר טלי נפרדת מאדם בשיחת תמיכה, והוא מודה לה על כך שהקשיבה לו ואפשרה לו לדבר על מה שלא העז עד היום, היא יודעת שהמעט שעשתה הינו חשוב ורב משמעות.
כשהיא נפרדת ממתאמן, או מקבוצה, ושומעת מהם שחייהם השתנו מעט – שהם רואים יותר את ילדיהם/הוריהם/בני זוגם ומבינים לליבם, ושהאווירה ושיתוף הפעולה ביניהם השתפרו, ושאהבה נוכחת סביבם ומורגשת, היא מרגישה סיפוק עז, ושמחה וגאווה.
כאשר היא מלווה בני זוג בתהליך שיפור הזוגיות, וכשהיא עוזרת לאדם להתחבר לחלומותיו, ולראות מה הוא אוהב בעולמו, ומה הוא רוצה להוסיף או לשנות, היא יודעת שהנחייה היא הדרך שלה, והיא דרך נפלאה.

גב' ארד שמחה להצטרף לאגודה כדי להנחות את קב' התמיכה רחובות.

גב טליה ארד שטייניץ
הנחיית סדנאות והרצאות
הדרכת הורים ייעוץ ואימון אישי וגישור
0777-656-980 050-393-6654

קבוצת תמיכה רחובות

ברצוני להביע את חשיבות קבוצת התמיכה
עבור חולי טרשת נפוצה.
אני משתתפת קבועה בקבוצה.
השתתפותי היא בעקבות מחלת הטרשת הנפוצה של בעלי ז"ל
מזה כ-12 שנה אני משתתפת בקבוצה
למדתי הרבה התקדמתי במודעות על עצמי
וכמובן קבלתי כלים איך להתמודד עם מחלת בעלי
רכשתי חברי אמת שתמכו בי לכל אורך מחלת הסרטן של בעלי, כהן דב
ועדיין אני מקבלת תמיכה.
בעלי דב ז"ל נרתם אף הוא ובגדול
כשהיו לנו קשיים בזוגיות עקב המחלה וגם לא עקב המחלה
המדריך עזר לנו ליישר את ההדורים.
כשבעלי היה בהוספיס הוא זכה לביקורים חוזרים ונשנים של חברי הקבוצה
נעשתה פגישת פרידה בתוך ההוספיס כשבעלי הובל מחדרו במיטה לחדר הישיבות
חברי הקבוצה והמדריכה הגיעו ובעלי דיבר כשעתיים דברי פרידה מהחברים
זו הייתה פגישה שלא תישכח לעולם
ברצוני להדגיש שפגישה עם החברים לקבוצה, נותנת הרגשה של משפחה
וניתן לחלק דברים שבלב בלי להתבייש, או לדאוג שהדברים יצאו מהחדר
למרות שבעלי איננו כשנה וחצי אני ממשיכה כמובן מאליו לבוא לקבוצה
כי אני ממש מרגישה במשפחה.
הנסיעה הראשונה שלי לחופשה בחו"ל הייתה כמובן עם חברות הקבוצה
כי איתן אני מרגישה הכי נוח.
מודה מקרב לב על תרומתכם לקיום הקבוצה
ועליכם לדעת שהתרומה אכן מועילה ותורמת לחברי הקבוצה שמתמודדים יום יום עם קשיים רבים.

גבי כהן

*אשקלון *עמישב* בילנסון צעירים* בילנסון בוגרים * הרצליה *חיפה צעירים
סיכום פעילות קבוצות התמיכה – 2008

קבוצת אשקלון - קבוצה ותיקה זו נפגשת פעם בחודש במתנ"ס. חברי הקבוצה נמצאים בקשר ביניהם גם בין פגישה לפגישה. השנה הצטרפו שלושה חברים חדשים שהתקבלו בשמחה לקבוצה.
בקבוצה, משתפים החברים זה את זה בחוויות וברגשות ויודעים לבקש עצה ותמיכה זה מזה. הקבוצה מהווה מקום חשוב עבור חבריה, שמקפידים כולם להגיע לכל מפגש. בקבוצה כ – 15 חברים. שמחה הירש, רכזת הקבוצה, משקיעה הרבה בשמירת הקשר עם החברים ובהבאת תכנים לקבוצה. השנה הגיעה ד"ר עינת שבל לאחת הפגישות והרצתה על 'שינויים קוגניטיביים אצל חולי טרשת. חברי הקבוצה נהנו מאד מהמפגש. מפגש אחד נערך השנה בבי"ח ברזילי בהשתתפות ד"ר רוני מילוא וצוות המרפאה. הוחלט להמשיך במפגשים אלו מספר פעמים בשנה.
בסוף כל מפגש קבוצה יהיה מפגש נוסף – פעילות יוגה עם דביר.

קבוצת עמישב - בפתח תקווה, היא קבוצה שפועלת כשנה. גם קבוצה זו מתקיימת במתנ"ס. בקבוצה גרעין קבוע של משתתפים ובנוסף להם חברים נוספים שאינם מגיעים באופן קבוע. הקבוצה עדיין בהתגבשות ויחד עם זאת חבריה מנצלים את המפגשים, מספרים על עצמם ומשתפים בחוויות. הקבוצה היא הטרוגנית ויש בה צעירים ומבוגרים במצבים שונים. הקבוצה נפגשת אחת לחודש. השנה הגיעה ד"ר עינת שבל לאחד המפגשים ושוחחה אתם על השינויים הקוגניטיביים אצל חולי טרשת. הייתה שיחה ערנית ומלאת עניין.
גם קבוצה זו נהנית ממפגשי יוגה עם דביר, בסוף כל מפגש קבוצתי.

קבוצת בלינסון צעירים - קבוצה הפועלת כבר שנה שנייה ונפגשת בבי"ח בלינסון. הקבוצה אינה גדולה ולמרות הזמן שחלף עדיין לא יציבה, החברים אינם מגיעים בהתמדה ולמפגשים יש אופי של מפגש חברתי, עקב כך. יש ניסיון להביא תכנים שונים ומגוונים ולחפש את הסגנון שחברי הקבוצה מעוניינים בו. השנה היו מפגשים בהשתתפות מרפאה באמנות, פיזיותרפיסטית מבית לווינשטיין, דיאטנית ועוד. הקבוצה נתמכת מאד בצוות המקצועי של המרפאה לטרשת בבלינסון בראשות ד"ר מוסברג. הקבוצה נפגשת אחת לחודש.

קבוצת בלינסון מבוגרים - גם היא מתקיימת בבלינסון, במרפאת הטרשת ובתמיכת הצוות לעיל. מדובר בקבוצה גדולה שחבריה מגיעים באופן קבוע למפגשים וממלאים אותם בתוכן. חברי הקבוצה מכירים זה את זה והמפגשים בעלי אופי חברתי ומלאי שמחה מעצם המפגש. הקבוצה נפגשת אחת לחודש. השנה נפגשו חברי הקבוצה עם דקלה, פיזיותרפיסטית מבית לווינשטיין שהסבירה על השירותים הקיימים שם וגם העבירה מספר תרגילים עם הקבוצה, כמו כן הגיעה ד"ר עינת שבל ושוחחה עם חברי הקבוצה בנושא 'שינויים קוגניטיביים'.
הקבוצה נפגשת אחת לחודש ובסופה של כל פגישה נערך מפגש יוגה עם דביר.

קבוצת הרצליה - קבוצה זו, נפגשת אחת לחודש במתנ"ס. הקבוצה מונה כ – 12 חברים, אך לא כולם מגיעים לכל המפגשים. קבוצת הרצליה היא קבוצה שבה החברים מכירים זה את זה, ובשיחות הם מדברים על עצמם ואף מתייעצים ומשתפים בבעיות שונות. גם לקבוצה זו הגיעה ד"ר עינת שבל והמפגש אתה היה מעניין ומלמד. עידית בראון, רכזת הקבוצה וחברים נוספים המליצו והזמינו אנשים נוספים שבאו לשוחח עם החברים על נושאים שונים : שיטות טיפול, גישות לחיים, טיולים נגישים ועוד. בקבוצה זו מתקיימים מפגשי היוגה עם דביר, לפני פגישת הקבוצה.

קבוצת חיפה צעירים - קבוצה צעירה ודינאמית זו פועלת כשנה. חברי הקבוצה מגיעים באופן קבוע (אחת לחודש, למתנ"ס) ו'מנצלים' היטב את הפגישות לשיחות בנושאים שונים ומגוונים מחייהם.
איך מוצאים ומסתדרים בעבודה ? מה מספרים ומי ? איך מתגברים על תקופות קשות ? איך מוצאים את הדרך שתתאים לי ולמצבי ? איך מקבלים שינויים ומנצלים אותם כמנוף ?
הרבה סוגיות חשובות עולות והשיחות גם תומכות ומפרגנות. השנה נפגשו חברי הקבוצה, לבקשתם, עם מנהל המרפאה לטרשת (בי"ח הכרמל) וכן עם רופא אורולוג.
הגיעה גם נטורופטית להסביר על גישתה. הילה יהודה, רכזת הקבוצה, דואגת לקשר מתמיד, לתזכורות ואף יוזמת ומארגנת תכנים שונים למפגשים.

אסנת שיזף,
עו"ס

סיכום מפגשי קבוצת התמיכה לדוברי רוסית מבאר שבע

קבוצת תמיכה לדוברי רוסית הוקמה בבאר שבע לפני כשבע שנים. הנני מנחה את הקבוצה מתחילת שנת 2008. הקבוצה מתכנסת פעם בחודש בבתיהם של המשתתפים.
כאשר נכנסתי לקבוצה, היא הייתה כבר מגובשת עם הכרות ממושכת בין חברי הקבוצה, עם כללים ונורמות מסוימים.
חלק מחברי הקבוצה נפגשים גם במסגרת אחרת, במועדון חברתי, שומרים על הקשר טלפוני ומתכתבים זה עם זה באמצעות דואר אלקטרוני.
בקבוצה 12 חברים (כולם תושבי באר שבע, למעט אחת המגיעה מאופקים). הקבוצה היא הטרוגנית מבחינת גיל המשתתפים (טווח הגילאים הוא מ-30 עד 70). היא כוללת גם שלושה בני משפחה של המשתתפים (בני זוג והורים) המהווים חלק בלתי נפרד מהקבוצה.

לצערנו, מצב הבריאות של החברים וגם קשיים בניידות אינם מאפשרים לכולם להגיע לכל המפגשים. בממוצע באים 7-8 משתתפים לכל פגישה .
התכנים אשר עולים במפגשים עוסקים הן בהתמודדות עם המחלה והן בנושאים כלליים.
הנושאים הקשורים להתמודדות עם המחלה הם: קשיים בתפקוד, מפגש מול גורמים שונים בקהילה כמו נציגי מוסדות ושירותים, טיפול תרופתי וכדומה.
בין הנושאים שאינם קשורים למחלה: מערכת יחסים במשפחה (עם ילדיהם) וגם בין חברי הקבוצה, זהות יהודית ומפגשים של חברי הקבוצה עם תרבות ישראלית מקומית
יש לציין כי אחד הכללים שהתגבשו בקבוצה הוא להתעלם מההיבטים הקשים אשר קשורים להתפתחות המחלה והשלכותיה.
החברים מעדיפים לא לדבר על המחלה ולהסיח את הדעת ממנה. אף אם נושא ההתמודדות עם המחלה עולה במפגשים, ההתייחסות לנושא היא די רציונאלית ללא מעורבות רגשית.
יחד עם זאת השנה הצלחנו לשנות את הגישה האומרת שאין מדברים על תכנים קשים.
השינוי הזה נבע משני אירועים משמעותיים אשר נגעו בכולם והעסיקו את המשתתפים. מדובר בכניסה לבית אבות של אחד המשתתפים וסירובו של השני למרות נסיבות חייו הקשות להיכנס למוסד סיעודי.
בעקבות האירועים שהזכרתי עלה במפגשים האחרונים הנושא "עצמאות ותלות", כי בעוד שלמשתתף הראשון הכניסה לבית אבות ציינה אובדן עצמאות, סירובו של השני נבע מתוך רצון לשמור על עצמאותו בכל מחיר. שני האירועים הללו עוררו בחברי הקבוצה תגובות חריפות. הם ניסו "להיכנס לנעליים" של שניהם וזה עורר פרץ רגשות. הדיון בתכנים האלו שינה את האווירה בקבוצה והכשיר את הדרך לעבודה טיפולית יותר.

ברצוני לציין שככל שהחברים נוהגים להימנע מדיונים "קשים", כך הם מעדיפים להדגיש את כוחותיהם ולעודד את הכישורים של כל אחד מהם. הקבוצה גאה בא.מ. אשר הוציא לאור ספר וממשיך להתעסק בכתיבה ספרותית, בכישרונות הציור של א.ק., במיומנויות האפייה של ס. בת זוגו של אחד החולים, בלבו הרחב של ל.ב. אשר מסייע לחברי הקבוצה על פי יכולתו, בהצלחות הספורטיביות של בנה של ת. ר. וכו'.

ובשנה הבאה: היעדים לעבודה עתידית הם לעודד פתיחות ואוטנטיות של משתתפי הקבוצה ולהסיר את ה"איסור" שחל על הנושאים הקשים אשר מעסיקים את המשתתפים.

סבטלנה אריוטקין, עו''ס
מנחת הקבוצה

קבוצות תמיכה

[ עמוד הבית | רישום לאגודה | לוח מודעות | מידע ויעוץ | אירועים ]