אמא שלי חולה בטרשת נפוצה, לא בדרגה גבוהה כ"כ. רציתי לשאול אם מתח ועצבים יכולים להחמיר את המחלה ?

זו שאלה שעדיין אין לה תשובה ברורה. אין עדיין הוכחות אמינות, שמתח או טראומה נפשית גורמים להתקפים או מחמירים את המחלה ואין הוכחות שסותרות זאת. מצד שני, מתח ועצבים משפיעים לרעה על ההרגשה הכללית ועשויים להבליט ולהחמיר לאותו זמן של המתח סימפטומים הקשורים למחלה, כמו כאב, דיכאון, עייפות וכו'. גם כאן, כמו בכל מצב רפואי או נפשי, מתאימה האמרה: "נפש בריאה בגוף בריא".

החברה שלי בת 62 , לא מזמן איבחנו לה טרשת נפוצה.
אני מביא ציטוט מאתר doctors.co.il:
" הסטטיסטיקה מראה שכשליש מהחולים במחלה מתפקדים ללא נכות המפריעה בחיי היום יום שלהם. שליש מהם נכים ברמה שמפריעה בתפקוד היומיומי, אך לא מונעת מהם לנהל אורך חיים נורמאלי, שכולל עבודה והקמת משפחה. השליש הנותר של החולים הופך נכה ברמה שדורשת העזרות בהליכון, כיסא גלגלים או אפילו טיפול צמוד". שאלתי היא האם ואיך ניתן לדעת לאיזה מהשלישון היא תשתייך בעתיד ? עד כה היה לה התקף אחד של טשטוש ראייה.

לא ניתן לדעת מראש בוודאות, עקב המהלך הממושך והאופי הלא צפוי של המחלה. יש בכ"ז מספר גורמים בתחילת המחלה שעשויים לנבא סיכוי לפרוגנוזה טובה יותר ומהלך שפיר יותר בהמשך: גיל צעיר, מין (נשים), התקפים ראשונים תחושתיים או בעצב הראיה, החלמה מלאה מהתקפים ראשונים, זמן ארוך בין ההתקפים הראשונים, וכמות נגעים קטנה ב- M.R.I.
חברתך ממלאת חלק מקריטריונים אלו, הזמן וה- M.R.I.
יקבעו את האחרים.

מה ידוע על היסטמינים לטיפול בטרשת נפוצה? היתה כתבה בנושא בערוץ המדע .

לא ראיתי את הכתבה, אולם קיימים מספר מטפלים אלטרנטיביים הדוגלים בטיפול במדבקות היסטמין לצורך שיפור סימפטומים שונים של המחלה (אולם לא כטיפול במחלה או לשם עצירתה). העדויות אינן מבוססות מספיק, ועדיין לא ניתן להמליץ על הטיפול (שאיננו נטול תופעות לוואי), כשגרתי או יעיל .

מה הקשר בין תאונת דרכים לטרשת שסימניה החלו 3 חודשים לאחר התאונה?

אין קשר סיבתי. כבר הוכח באופן מדעי ובעזרת ניירות עמדה של גופים נוירולוגיים חשובים שטראומה גופנית איננה מהווה זרז או גורם להתפרצות המחלה או התקפיה, ולגבי טראומה נפשית, אין עדיין הוכחות לכאן או לכאן.

הנני מאובחנת כחולת טרשת נפוצה כשנה ומטופלת בקופקסון. אני מתעניינת בלימודים בחו"ל, אך המחלה מערימה קשיים. רציתי לברר אם מישהו יודע/מכיר התנסות בעניין - האם יש דרך להמשיך ולקבל את התרופות מקופ"ח? האם בחו"ל? מה לגבי ביטוחים רפואיים? זה לא כמו נסיעה קצרה, אלא לתקופה של שנתיים.

המרשם לקופאקסון דרך קופ"ח הוא חודשי. במקרי נסיעה ממושכת מאפשרות לעיתים הקופות משיכת תרופה ל-6-3 חודשים ;כל קופה לפי מדיניותה. הפני את השאלה להנהלת המחוז של הקופה שלך. יש גם לברר את אפשרויות הביטוח הרפואי בחו"ל בעת הלימודים. תקופה של שנתיים בחו"ל מצריכה ביטוח בריאות מקומי (דרך האוניברסיטה? מקום העבודה?) ויש לברר את האפשרויות עם המעסיק או המוסד. קיימות תוכניות ביטוח שונות בהתאם למדינה, למדיניות הבריאות באותה ארץ, ולתנאים הנקבעים מראש עם מקום לימודים או עבודה מסוים. יש גם לברר האם התוכנית המוצעת תכסה לך טיפול תרופתי כה יקר, או שכדאי לרכוש תוכנית ביטוח מקומית אחרת. חברות ביטוח רבות מסרבות לבטח נסיעות לחו"ל של חולי טרשת, אפילו נסיעות קצרות (לגבי ארוכות, כפי שנאמר לעיל, רצוי ביטוח מקומי). לאגודה לטרשת נפוצה יש תוכנית לביטוח נסיעות עם אחת מחברות הביטוח . באגודה ישמחו לתת לך פרטים וטפסים למילוי, לך ולרופא. כמו כן, את יכולה לפנות לסניף האגודה לטרשת המקומי במדינה בה את מתכננת ללמוד.

אבקש הסבר על בדיקת .P.L , תהליך, תחושות, מה מידת נחיצות ?

זוהי בדיקת ניקור מותני, במהלכה שואבים בעזרת מחט המוחדרת מבין החוליות המותניות לתעלת השדרה, דוגמא מנוזל השדרה (אותו נוזל הנמצא בחדרי המוח ומקיף אותו ואת חוט השדרה). ההליך דומה להליך המבוצע בהרדמה אפידורלית, בה מוחדרת המחט אל מעט לפני תעלת השדרה לצורך הזרקת חומר מאלחש. לפני החדרת המחט מוחדר חומר הרדמה מקומית לעור במקום הבדיקה, כדי למזער כאב. הנבדק שוכב לרוב על הצד, בתנוחה "עוברית" וללא תזוזה, כדי לאפשר תנאים מיטביים להחדרת המחט ולהצלחת הוצאת הנוזל. לעיתים מתפתחים אחרי הבדיקה כאבי ראש או גב למספר ימים. ניתן לבדוק בנוזל תכולה ומספר של תאי דלקת, רמות חלבון, סוכר,חומרים נוספים, נוגדנים ועוד. הבדיקה מסייעת באבחון מחלות רבות של המוח. במקרה של טרשת נפוצה ניתן למצוא בנוזל בחלק מהמקרים תאי דלקת במספר לא גבוה, ובעיקר נוכחות של נוגדנים הקרויים "אוליגוקלונליים". ניתן למצוא אותם בכ- %09 מחולי טרשת נפוצה, כך שבדיקה שלילית איננה שוללת את המחלה. מצד שני, יש מחלות דלקתיות ואחרות של מערכת העצבים, פרט לטרשת, בהם קיימים נוגדנים אלו, ז"א הבדיקה גם איננה ספציפית. הבדיקה איננה חיונית בכל מקרה לקביעת האבחנה, אולם היא יכולה בהחלט להוסיף תמיכה באבחנה, ולעיתים להפוך אבחנה אפשרית של המחלה לוודאית, בעיקר במקרים לא אופייניים.

מה ידוע על חיסון לטרשת נפוצה ?

מטרת כל חיסון היא לעורר את המערכת החיסונית של הגוף, להלחם כנגד ולהשמיד את גורם המחלה (כמו וירוס או חיידק), שחדר לגוף עוד לפני שגרם לסימני המחלה. מכיוון שהגורם לטרשת נפוצה איננו ידוע, לא ניתן כיום לייצר חיסון אשר ימנע את המחלה. קיימים ניסיונות לייצר חיסון כנגד תאי T. מסוימים המשתתפים במנגנון יצירת הנזק במחלה, אולם איננו יודעים אם החיסון אכן מנטרל את כל תאי ה- T הרלוונטיים שיכולים להיות רבים, שונים מחולה אחד לשני, ואף משתנים באותו חולה. גם לתרופת הקופאקסון יש תכונות חלקיות של חיסון, מכיוון שהיא מעוררת את מערכת החיסון לייצר תאים מסוימים שמדכאים במידה מסוימת את התאים גורמי הנזק, אולם פעילות זו חלקית ולא ניתן להתייחס אליה כאל חיסון למחלה, במובן הפשטני והמקובל .

אני בן 16, סובל מטרשת 02 שנים. אני חש שיש לי ירידה ביכולת חשיבתית וגם באוריינטציה מרחבית. בעבודה סומכים עליי ונותנים לי אחריות לבצע משימות שדורשות יכולת אינטלקטואלית וארגונית. אני חרד מכך שלא אוכל לבצע את המשימות כמו בעבר. עם מי כדאי להתייעץ בנושא? מה ניתן לעשות ?

ירידה קוגניטיבית (אינטלקטואלית) שכיחה במחלה, ובמרבית המקרים איננה קשה. יכולות להיות לה גם סיבות נוספות (מחסור בויטמינים מסוימים, מחלות אחרות המתפתחות עם הגיל, תרופות מסוימות ועוד). בשלב ראשון רצוי איבחון לגבי איפיון הבעיה ואילו מימדים קוגניטיביים נפגעו (זיכרון, בעיקר שליפתי ומרחבי, יכולת ריכוז ולמידה, תפקודים ביצועיים אופייני יותר לטרשת, או תפקודים אחרים הקשורים בבעיה אחרת בעזרת טסטים נוירופסיכולוגיים ובדיקות כלליות אחרות). ניתן לשפר חלק מהבעיה בעזרת תרופות מסוימות או "שיקום קוגניטיבי", שלצערנו אינם כלולים בסל הבריאות.

האם יש סיכוי שתמצא תרופה להפסקת התדרדרות או להיטיב עם המצב ?

סיכוי יש תמיד וחשוב להיות אופטימיים. התרופות המונעות הראשונות (אינטרפרונים, קופאקסון) מונעות בערך שליש מההתקפים ומפחיתות את התקדמות הנכות. אחריהן הגיעו תרופות נוספות (מיתוקסנטרון וטיזאברי) אשר מונעות יותר, אולם מוגבלות בשימוש למצבים מסוימים.
"בקנה" עוד מספר תרופות שיעילותן ובטיחותן יכולות להיות אף גבוהות יותר, ובס"ה יש התקדמות . אמנם עדיין אין תרופות שמיטיבות את המצב, אולם תרופה שמפחיתה מפעילות המחלה עשויה לאפשר למנגנונים הטבעיים של הגוף לתקן ולהביא לשיפור מסוים. במקביל, נבדקים היום טיפולים נוספים לתיקון, כמו השתלת מח עצם או תאים עובריים מייצרי מיאלין.

אני בת 54 ומאובחנת כבר 5 שנים. אני מזריקה בקביעות בטאפרון ומרגישה טוב. נראה לי שבזמן האחרון אני במצב טוב בלי התקפים כבר שנתיים. עד מתי להזריק? מתי להפסיק ?

להזריק כל עוד המצב טוב, או עד שתרופות טובות יותר ו/או נוחות יותר תהיינה זמינות. הטיפול הוא מונע, והוא מוצלח כל עוד אין החמרה והמצב יציב, או שהתקדמות המחלה איטית מהצפוי ללא טיפול. יש לשקול הפסקה (והחלפה לטיפול אחר) במקרים של ריבוי התקפים או התקדמות בנכות, בפרט אם יש גם התקדמות משמעותית מעל הצפוי ב- M.R.I., או כאשר יש תופעות לוואי בלתי נסבלות .

כיצד מתגברים על הקשיים בעמידה או הליכה ממושכת?

לפי הסיבה לקושי (לא תמיד יש פיתרון משביע רצון) : להפרעה מוטורית ברגליים - פיזיותרפיה, סיגול טכניקות הליכה ועמידה ותרופות מסוימות. לשווי משקל - פיזיותרפיה ותרגולים מסוימים (עוזרים רק מעט). לספסטיות - פיזיותרפיה, תרופות מסוימות. ייתכנו עוד סיבות, ובהתאם - הטיפול .

אני שוחה מידי פעם. אין לי בעיה בעצם השחייה אך בתום השחייה, כשאני יוצאת מהמים, אני בקושי הולכת עד הכיסא ואח"כ מנוטרלת למשך שעות רבות. למה ואיך מונעים זאת ?

קשה לדעת למה מבלי לבדוק אותך. ייתכן ויש ספסטיות המתגברת עקב חום או מאמצי השחיה, ויש להפחית אותה ע"י תרופות מתאימות, או ייתכן והמאמץ מגביר עייפות קיימת. בררי נקודות אלו והבדקי במרפאת המעקב .

הלכתי לייעוץ להתחלת טיפול לא מזמן. כל אחד מהרופאים הציע טיפול אחר. איך אפשר להחליט מה לבחור אני מבולבלת- כל אחד מציע משהו אחר. איך אדע מה טוב בשבילי ?

שאלה חשובה והתשובה מורכבת. בסופו של דבר לשיקול דעתך יהיה משקל נכבד בהחלטה, אולם רק אחרי שתקבלי אינפורמציה מלאה על כל התרופות, כולל השפעתן על דיכוי המחלה (די דומה בהבדלים לא גדולים במדדים שונים הצריכים להבחן לפי מצבך). תופעות הלוואי (שונות מתרופה אחת לשניה), ואת צריכה להחליט אילו מהן יפריעו לך פחות.
תדירות ונוחות ההזרקה (שונות), מצבים רפואיים נוספים, הרצון והתוכניות להריון והנקה, ועוד העדפות אישיות שונות. המפתח להחלטה איתה תהיי שלמה הוא קבלת כל המידע הרלוונטי וקשר עם רופא שאמין עלייך בעניין זה .

ממה נובע הקושי להגיע לאורגזמה, ואיך מתגברים על כך ?

הקושי יכול לנבוע מהמחלה עצמה, הפוגעת במנגנון העצבי של האורגזמה, מדיכאון ולעיתים מעייפות. כדאי להתייעץ עם סקסולוג לאיתור הסיבה המדויקת לצורך טיפול מתאים .

אני בן 03, אובחנתי לפני חודש כחולה ט"נ לאחר אירוע ראשון ובדיקת M.R.I. עם הרבה כתמים.
הומלץ לי להתחיל טיפול בבטאפרון. האם מומלץ לטפל בשלב התחלתי של המחלה ? אני מרגיש טוב באופן כללי, ולרוב אדם בריא.

יש הצדקה להתחיל בטיפול מונע אחרי התקף ראשון, אם יש "סיכון גבוה" למחלה פעילה או להתקפים קרובים או להחמרה: התקף מוטורי (לא תחושתי או בעיניים), החלמה חלקית או לא מלאה מההתקף, M.R.I. "פעיל" עם כמות גדולה של נגעים או האדרה עם גדוליניום. יש מקום גם להתחשב בגורמים אישיים אחרים, ולשקול תמיד את הרווח הצפוי מהטיפול בכל מקרה אישי, לעומת הנזק האפשרי (תופעות לוואי, עיסוק יתר במחלה ובטיפולים, גורמים פסיכולוגיים וכו').

האם יש תרופה לעייפות וחולשה כרונית חוץ מפרוביג'יל? האם יש טיפול יעיל לחולשה ועייפות עד כדי חוסר יכולת לתפקוד יומיומי, מלבד סטרואידים? היכן להשיג הנחה על תרופות לעייפות ?

אמנטאדין(P.K-MERZ), היא תרופה ישנה וזולה יותר ומשתמשים בה נגד עייפות בטרשת. ריטאלין ונגזרות דומות עשויים גם לעזור. אף תרופה לא הוכחה באופן משכנע כמשפרת את המצב באופן דראסטי, אולם מכיון שכל אחד מגיב באופן שונה, ניתן לנסות, תוך התחשבות בתופעות לוואי של כל תכשיר, ובגורמים נוספים לפי התייעצות עם הרופא המטפל

אחי תיאר לי במדויק את תחושותיו- הרגשת נימול במצח פעם בצד שמאל ופעם בצד ימין, הרגשה כאילו יש גרגיר בתוך העין ולא ניתן להוציאו, הרגשת זרמים קטנים ליד העין, האם סימנים אלו מעידים על טרשת נפוצה ?

התופעות בטרשת נפוצה יכולות להיות רבות ומגוונות, אולם אלו של אחיך אינן מתאימות למחלה זו.

מהם הויטמינים שחסרים שיכולים לגרום לירידה קוגניטיבית?

ירידה קוגניטיבית עלולה להיגרם ממחסור בעיקר בוויטמינים מקבוצת B(1B = תיאמין, 3B = ניאצינאמיד או חומצה ניקוטינית, 6B = פירידוקסין, 21B) וחומצה פולית.

מהו שיקום קוגניטיבי?

המונח שיקום קוגניטיבי מתייחס לדרכי הטיפול בהפרעות קוגניטיביות (כמו הפרעות בזיכרון, קשב, ריכוז, חשיבה, תפיסה, יכולת הלמידה ותפקודים ניהוליים לקויים) באמצעות טכניקות ותרגולים המבוססים על שחזור, ארגון מחדש ופיצוי ליכולות שנפגעו. זוהי "הדרך להרחיב או לשפר את יכולת הפרט לעבד ולהשתמש במידע כדי לאפשר הרחבת התפקוד בחיי היומיום". כפי שקיימות שיטות שונות לשיקום פיזיקאלי (פיזיותרפיה בשיטות שונות, הידרותפיה, ריפוי בעיסוק, שיטות מתקדמות של מציאות מדומה וכו'), כך קיימות גם שיטות שונות לשיקום קוגניטיבי (שיפור וארגון החשיבה, אימון ותרגול של התמודדת עם פתרון בעיות פשוטות או מורכבות, כולל תרגול מול מחשב, הקניית הרגלי ארגון, למידה ושימוש בעזרים לשיפור הזיכרון והלמידה). שיקום קוגניטיבי הוא נחלתם המקצועית של פסיכולוגים, נוירופסיכולוגים, מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת ואנשי מקצוע העוסקים בחינוך.

מה לעשות לגבי עיניים יבשות? אני סובל מהבזקים בעין שמאל כ 5 פעמים בשנה. חלק מהמשפט שאני קורא נעלם. מה לעשות?

האם יש לך כאב ראש אחרי ההבזקים בעינים? התופעות שאתה מתאר עשויות להתאים לאאורה של מיגרנה, וכנראה אינן קשורות בטרשת נפוצה.

יש לי התחלת קטרקט וחיוורון קל בדיסקה. קשה לי להשתמש במולטיפוקל, מה ניתן לעשות ?

חיוורון קל בדיסקה הוא לנזק ישן (דלקת?) בעצב הראיה, ואין צורך לעשות אתו דבר. התחלת קטרקט היא דבר נפוץ אחרי גיל 50, בן כמה אתה? או יכולה להיגרם משימוש בסטרואידים.

הפיתרון לקטרקט, אשר מפריע מאד לראייה הוא ניתוח להוצאת העדשה העכורה והשתלת עדשה מלאכותית, אולם אין זה קשור לקושי בהרכבת משקפי מולטיפוקל. עליך להתחיל במעקב אצל רופא עיניים ולהשתמש בסטרואידים רק כשאין ברירה, וגם אז - למשך הזמן המינימלי האפשרי.

אני מזריק בטאפרון. מה השפעה של אימורן על קליטת התרופה ?

אימורן ובטאפרון לא משפיעים על הספיגה או הקליטה אחד של השני. הם עלולים להגביר תופעות לוואי אחד של השני, מכיון ששניהם עלולים להוריד מספר כדוריות דם לבנות, להעלות אנזימי כבד ולעיתים לגרום לתופעות דמויות שפעת. ניתן להשתמש בשתיהן ביחד, תוך מעקב קפדני אחרי התגובות ותופעות הלוואי.

אילו אמצעים יכולים לסייע להיות עירני? איזה אוכל מומלץ לאכול ?

תרופות מסוימות, פעילות גופנית, תכנון של הפעילויות במשך היום, כולל זמן למנוחה, ושלילת מצבים אחרים ברי טיפול הגורמים לעייפות וחולשה (תרופות מסוימות ספסטיות וכאבים, הפרעות בשינה או בבלוטת התריס). קפאין במזונות מסוימים עשוי לעורר וארוחות כבדות ועשירות בחלבון עלולות להרדים, אולם אלו אפקטים קצרים וחולפים. אינני מכיר מזון מסוים המעורר לאורך זמן.

[ תיבה דומע | תובושתו תולאש ]